Séfer haMidot · El libro de los atributos
Tema 10
La fe
א. לִפְעָמִים אָדָם בָּא לְאֵיזֶהוּ מָקוֹם, וְיֵשׁ לוֹ צַעַר בְּזֶה הַמָּקוֹם, יֵדַע שֶׁזֶּה הַמָּקוֹם הָיוּ בּוֹ אֲבוֹתָיו וְנָפַל לָהֶם אֵיזֶה כְּפִירָה, אוֹ בָּנָיו יָבוֹאוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה לְאֵיזֶה כְּפִירָה, וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא סוֹבֵל עַכְשָׁו צַעַר בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
A veces uno llega a cierto lugar y allí lo asalta un pesar. Que sepa que en ese lugar estuvieron sus antepasados y cayeron en algún descreimiento, o que sus hijos llegarán a ese lugar y caerán en algún descreimiento —y por eso él sufre ahora ese pesar allí.
ב. עַל־יְדֵי חֲנֻפָּה בָּא לִידֵי כְּפִירָה.
La adulación conduce al descreimiento.
ג. אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה מוֹפְתִים אֶלָּא לָזֶה שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת.
Hakadosh Baruj Hu solo hace prodigios por quien cree en los dos mundos.
ד. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִתְבַּטְּלִין הַגְּזֵרוֹת, שֶׁאֻמּוֹת גּוֹזְרִין עָלֵינוּ.
Gracias a la fe se anulan los decretos que las naciones dictan contra nosotros.
ה. דַּע, שֶׁיֵּשׁ לְכָל עֵשֵֶׂב וָעֵשֶׂב כּחַ מְיֻחָד לְרַפְּאוֹת אֵיזֶה חוֹלַאַת מְיֻחֶדֶת, וְכָל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁלּא שָׁמַר אֱמוּנָתוֹ וּבְרִיתוֹ, וְלא שָׁמַר אֶת עַצְמוֹ מִלַּעֲבר עַל "אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם". אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְהוּא גַם־כֵּן שׁוֹמֵר הַבְּרִית וּמְקַיֵּם "אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם", אֵין רְפוּאָתוֹ תּוֹלָה בְּחֶלְקֵי עֲשָׂבִים הַמְיֻחָדִים לְחוֹלַאתּוֹ, אֶלָּא נִתְרַפֵּא בְּכָל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה בִּבְחִינַת "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ" וְכוּ', וְאֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּתְרַמּוּ עֲשָׂבִים הַמְיֻחָדִים לִרְפוּאָתוֹ.
Sabe que cada hierba tiene una fuerza propia para curar una enfermedad determinada; pero todo esto vale únicamente para quien no guardó su fe ni su berit, y no se cuidó de transgredir «No desprecies a ningún hombre». En cambio, quien tiene fe plena, guarda además el berit y cumple «No desprecies a ningún hombre», su curación no depende de las hierbas particulares que corresponden a su enfermedad, sino que sana con cualquier alimento y bebida, según el sentido de «Y bendecirá tu pan», etc. —y no necesita esperar a que se le procuren las hierbas propias de su cura.
ו. עִקַּר הַיְּשׁוּעָה הַבָּאָה אֵינָהּ אֶלָּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וּמִדַּת אֱמוּנָה הִיא לְפִי מַנְהִיגֵי הַדּוֹר.
La salvación que llega se debe, esencialmente, a la fe; y el grado de fe está en función de los guías de la generación.
ז. כְּשֶׁהוֹלֵךְ מֵרַב לְרַב, אָז צָרִיךְ לְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ בְּאַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַלִּמּוּד מֵהַרְבֵּה מְלַמְּדִים מַזִּיק לֶאֱמוּנַת הַיִּחוּד. וְכֵן הָרַב שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנַת הַיִּחוּד, הוּא יָכוֹל לְהָאִיר לְכָל תַּלְמִיד וְתַלְמִיד לְפִי כּחוֹ, וְכָל תַּלְמִיד אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶלָּא מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ וְלא יוֹתֵר.
Cuando uno va de un rav a otro, entonces debe reforzar su fe en la unidad de HaShem, bendito sea, porque aprender de muchos maestros daña la fe en la unidad. Y del mismo modo, el rav que posee la fe en la unidad puede iluminar a cada alumno según su capacidad, y cada alumno solo capta lo que necesita, y no más.
ח. הַנֶּחָמָה בָּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה.
El consuelo llega por la fe.
ט. עַל־יְדֵי מִעוּט אֱמוּנָה נִתְרַבּוּ הַזְּבוּבִים בָּעוֹלָם.
Por la escasez de fe se multiplicaron las moscas en el mundo.
י. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִלַּעֲבר עַל "לא תַחְמד", עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִכַּעַס וְגַאֲוָה וּמֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה, הַבָּאָה עַל־יְדֵי כַּעַס וְגַאֲוָה.
Quien se guarda de transgredir «No codiciarás» se salva por ello de la ira y la soberbia —y de la falta de fe que proviene de la ira y la soberbia.
יא. עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מוֹדִיעִין אֱלקוּתוֹ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, עַל־יְדֵי זֶה אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְסִיתִין וּמַדִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת.
Cuando no se da a conocer Su divinidad a las naciones del mundo, estas incitan y desvían a Israel para que se vaya tras sabidurías ajenas.
יב. עַל־יְדֵי קִלְקוּל אֱמוּנָה נִתְעוֹרְרִין דִּינִים, וְעַל־יְדֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה נִתְעוֹרְרִין דִּינֵי דִּינִים, הַיְנוּ שֶׁדָּנִים אֶת הַדִּינִים שֶׁנִּדּוֹן כְּבָר, אִם נִדּוֹן כָּרָאוּי בְּלִי וַתְּרָנוּת.
Por el deterioro de la fe se despiertan juicios; y por los pensamientos de idolatría se despiertan juicios de juicios —es decir, que se vuelven a juzgar los juicios ya emitidos, para ver si se dictaron como correspondía, sin la menor indulgencia.
יג. שִׁכּוּל בָּנִים בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, עַל מִי שֶׁמַּפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ מֵאֱמוּנָה.
La pérdida de los hijos recae, jas veshalom, sobre quien derriba a otro de su fe.
יד. אִשָּׁה הַזְּהִירָה בְּחַלָּה – בָּנֶיהָ בַּעֲלֵי־אֱמוּנָה.
La mujer cuidadosa con la jalá: sus hijos serán hombres de fe.
טו. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִתְיַשֵּׁב הַדַּעַת.
Gracias a la fe se serena la mente.
טז. עַל־יְדֵי תּוֹרָה בָּא לֶאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה בָּא לְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם.
Por la Torá se llega a la fe, y por la fe se llega al kidush HaShem.
יז. מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישׁן, יַעֲלֶה עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ אֱמוּנַת תְּחִיַּת־הַמֵּתִים.
Quien no logra conciliar el sueño, que evoque en su pensamiento la fe en la resurrección de los muertos.
יח. קְטַנֵּי אֲמָנָה – קָשֶׁה לָהֶם לְהַשִּׂיג חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא.
A los de poca fe les cuesta alcanzar novedades de la Torá.