Séfer haMidot · El libro de los atributos
Tema 122
El miedo
א. בְּשָׁעָה שֶׁבָּא פַּחַד עַל רָשָׁע, בְּיָדוּעַ שֶׁבְּזֶה הַשָּׁעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לַצַּדִּיק תַּאֲוָתוֹ.
Cuando el miedo cae sobre un malvado, es señal de que en esa misma hora Hakadosh Baruj Hu le concede al tsadik lo que anhela.
ב. עַל יְדֵי פַּחַד בָּא מִכְשׁוֹל.
Por el miedo se llega al tropiezo.
ג. עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן תִּנָּצֵל מִפַּחַד.
Con bitajón te librarás del miedo.
ד. סְגֻלָּה. לְבַטֵּל אֶת הַפַּחַד, לִזְכֹּר אַבְרָהָם אָבִינוּ.
Segulá: para disipar el miedo, recuerda a Avraham Avinu.
ה. בִּצְדָקָה תְּבַטֵּל אֶת הַפַּחַד.
Con la tzedaká disolverás el miedo.
ו. סְגֻלָּה לְבַטֵּל אֶת הַפַּחַד, שֶׁתֹּאמַר ה' צְבָאוֹת.
Segulá para disolver el miedo: decir «Adonái Tzevaot».
ז. עַל יְדֵי הַפַּחַד נִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה.
El miedo anula el orgullo.
ח. פַּחַד מַכְחִישׁ כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם.
El miedo le quita al hombre sus fuerzas.
ט. בַּר דַּעַת אֵין לוֹ לְהִתְפַּחֵד מִפְּנֵי קוֹל בְּעָלְמָא.
El hombre de buen juicio no ha de asustarse por un simple ruido.
י. מָאן דְּמִבְעַת, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזְלֵהּ חָזֵי, וְתַקָּנָתוֹ, יְדַלֵּג מִדֻּכְתֵּהּ אַרְבַּע גַּרְמִידֵי אוֹ לִיקְרֵי קְרִיאַת שְׁמַע אוֹ יֹאמַר עִזֵּי דְּבֵי טַבָּחָא וְכוּ'.
Quien se asusta —aunque él no vea nada, su mazal sí ve—; y su remedio es este: que salte cuatro codos de donde está, o que recite el Shemá, o que diga «las cabras de la carnicería», etcétera.
יא. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּחָדִים, יְזַמֵּר זֶמֶר שֶׁל שִׂמְחָה.
Quien tiene miedos, que cante una canción alegre.
יב. עַל יְדֵי שֶׁתְּצַיֵּר שֵׁם אֱלֹקִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ, יֵלְכוּ הַפְּחָדִים מִמְּךָ.
Si dibujas ante tus ojos el nombre Elohim, los miedos se irán de ti.
יג. מִי שֶׁאוֹכֵל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, פְּחָדִים בָּאִין עָלָיו.
A quien consume el dinero de Yisrael, le sobrevienen los miedos.
יד. מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין תְּחִלָּה וָסוֹף, פְּחָדִים בָּאִים עָלָיו.
A quien no cuida las berajot sobre lo que disfruta, al principio y al final, le sobrevienen los miedos.
טו. עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן לֹא יִהְיֶה לְךָ פַּחַד.
Con bitajón no tendrás miedo.
טז. הוֹשַׁעְנוֹת חֲבוּטִים מְסֻגָּלִים לְבַטֵּל הַפַּחַד.
Las hoshanot que se golpean son segulá para disolver el miedo.
יז. מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ וְאָצִית לְדִין תּוֹרָה, נִצּוֹל מִפַּחַד.
Quien escucha y acata un fallo de din Torá se libra del miedo.
יח. שְׁלשׁ מֵאוֹת וָעֶשֶׂר טְבִילוֹת מְבַטְּלִין הַפַּחַד. גַּם יִתֵּן מַתָּנָה לַצַּדִּיק.
Trescientas diez inmersiones disuelven el miedo. Que dé además un regalo al tsadik.
יט. עַל יְדֵי אֱמֶת הָאָדָם נִצּוֹל מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.
Con la verdad el hombre se libra del miedo en las noches.
כ. עַל יְדֵי עֲנָוָה לֹא יִהְיֶה לְךָ פַּחַד.
Con la anavá no tendrás miedo.
כא. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פַּחַד, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵלֶק לַסִּטְרָא אַחֲרָא.
En una casa donde hay miedo, es señal de que tiene parte la Sitra Ajra.
כב. כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה. פַּחַד, וְאַחַר כָּךְ בָּא שְׂרֵפָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּתְבַּטֵל הַפַּחַד.
Cuando hay algún miedo y luego sobreviene un incendio, es señal de que el miedo se disolverá.
כג. פַּחַד בָּא עַל יְדֵי חֲנֻפָּה.
El miedo viene por la adulación.
כד. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת, הָאֻמּוֹת מִתְפַּחֲדִין מֵהֶם.
Cuando Yisrael está en unidad, las naciones les temen.
כה. כְּשֶׁשּׁוֹכְחִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם נִשְׁעָנִים עָלָיו, עַל יְדֵי זֶה מִתְפַּחֲדִים מֵאֻמּוֹת.
Cuando se olvidan de HaShem yitbaraj y no se apoyan en Él, por eso mismo temen a las naciones.
כו. עַל יְדֵי דְּאָגָה בָּא פַּחַד.
Por la preocupación viene el miedo.
כז. עַל יְדֵי פַּחַד בָּא כְּזָבִים.
Por el miedo vienen las mentiras.
כח. אוֹר הַנֵּר סְגֻלָּה לְפַחַד.
La luz de la vela es segulá contra el miedo.
כט. עַל יְדֵי הִתְפָּאֲרוּת בַּעֲשִׁירוּת בָּא פַּחַד.
Por vanagloriarse de la riqueza viene el miedo.
ל. פַּחַד בָּא עַל יְדֵי כַּעַס.
El miedo viene por la ira.
לא. עַל יְדֵי דְּאָגָה וָפַחַד נַעֲשֶׂה הַלֵּב אָטוּם.
Por la preocupación y el miedo, el corazón se vuelve impenetrable.
לב. עַל יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן בִּשְׁעַת סְעוּדָה נִצּוֹל מִפַּחַד.
Estudiar Torá en la mesa durante la comida libra del miedo.
לג. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּחַד, הוּא סִימָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנּוּ, וְסִימָן שֶׁדִּינִין שׁוֹרִין עָלָיו.
Quien tiene miedo, es señal de que Hakadosh Baruj Hu le ha ocultado el rostro, y señal de que pesan sobre él juicios severos.
לד. מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְוַדֶּה עַל עֲווֹנוֹתָיו, מוֹרָא בָּא עָלָיו.
A quien no confiesa sus faltas, le sobreviene el pavor.